השנה בפורים, כשתנגסו את הפרלין תיזכרו במשפט של שרה: "החיים הם כמו פרלין. אפשר להסתכל עליהם מבחוץ כמשהו בנאלי ומשעמם, אבל החכמה היא לנגוס בהם ולגלות שבעצם הם מלאים במתיקות, ובהפתעות מיוחדות שלא חלמנו עליהן. בכל פרלין יש טעם משלו, והמילוי? הוא ההפתעה הכי טובה שיש! ".
שרה הייתה מורה לאנגלית עד לפני כ6 שנים, אהבה את המקצוע וניהלה שגרת חיים כמו הרבה נשים. את ניחוחות השוקולד מהמטבח של שרה אי אפשר לפספס "חכי אני חייבת להגיש לך איזה פרלין עסיסי" אני מחכה, לפרלין ולמה שמתחבא בו, כמו ששרה אומרת שלפעמים פרלין הוא לא רק פרלין:)
"עד שלפני שש שנים פחות שבוע התבשרנו שביתנו אורה בת השלוש חלתה במחלה הנוראה, אחרי תקופה ארוכה שהיא התלוננה על כאבי בטן חזקים, ערכנו בדיקות מקיפות , התרוצצויות וחיפוש אחרי רופאים בכירים שיתנו לנו תשובה מספקת. ואז…כשבועיים לפני פורים התגלה גידול ענק בגופה הקטן והצנום"
"המשפחה החברים כולנו היינו המומים, עברנו תקופה לא קלה להבין את הסיטואציה, לנסות להסביר לאורה הקטנה מה קורה איתה. החיים השתנו ביום אחד, היה זה יום שושן פורים בו היא עברה את הטיפול הראשון, בנסיון להתגבר על הגידול, הגידול היה ממאיר . בשם נוירובלסטומה דרגה 4 בסיכון גבוה עם גרורות. הבעיה היא שכל הטיפולים שהיא עברה ( כימוטרפיה, הקרנות, השתלת מוח עצם עצמית ועוד טיפולים ניסיוניים) לא עזרו להקטין את הגידול, המטרה הייתה להקטין את הגידול בכדי לאפשר ניתוח והוצאת הגוש מגופה. אך זה לא קרה. הגידול עיקש ונשאר באותו גודל עד היום"
" כחלק מהנסיונות להתגבר על המחלה, נסענו לניו יורק אחרי גיוס סכום כסף ענק כדי לנתח אותה על ידי המומחה העולמי בניתוחים מסובכים בבטן אבל ברגע האחרון הניתוח בוטל, הרופא חזר בו כי הניתוח מידי מסכן חיים"
איך מספרים לילדה קטנה שהיא נושאת בגופה גידול ?
"זה באמת לא פשוט, לשתף את הילדה, אבל הבנו שחייבים לעשות את זה בעזרת אנשי מקצוע מתאימים ושיחות גם עם הרופאים המיוחדים שליוו אותנו, בגלל שהגידול נמצא במקומות רגישים מאוד של כלי דם מרכזיים לא ניתן לנתח ולהסירו ידענו שנעבור תקופה לא קצרה של טיפולים, הטיפולים הם נסיון למנוע את ההתפשטות שלו, אורה הקטנה הבינה לאט לאט, היום היא בת 9 אבל בנפש היא בוגרת כל כך ולפעמים כשאני שומעת אותה מדברת עם האחים על המחלה זה מרגש כל כך! היא מחזקת את כולנו באמונה".
ואיך חזרתם לנהל חיי שגרה ?
זה לא היה קל, אבל הבנו שאנחנו חייבים להיות חזקים, ושלעצור את החיים לא יעזור לנו, הבנו שיש שתי אופציות, לבכות על מה שקורה ולהיות עמוק בכאב או לנסות לצמוח מהקושי הזה, ולהבין שיש כאן משהו אחר מעבר למחלה. לחזור לעבודה סדירה כמורה לאנגלית זה לא היה שייך, הבנתי שזו הזדמנות להתחיל משהו אחר, יצירתי מספק ושיעשה טוב לכולנו, תמיד היה לי חלום לעסוק במה שלמדתי בצרפת כשהייתי צעירה מאוד ולהתחיל לייצר ולעצב שוקולד, לעשות טעם טוב לאנשים, כיום אני מקבלת הזמנות מכל העולם והפרלינים שלי נשלחים גם לחולים במטרה לשמח אותם… "
כחלק מהפעילות של שרה היא מעבירה סדנאות בערבי נשים , בת מצוות וכל ערב גיבוש אח